ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ז׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ו׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ח׳ »

1 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא חִיֵיב אָדָם שִׁכְחָה לְזֵתִים אֶלָּא רִבִי עֲקִיבָה דּוּ דָּרַשׁ אַחֲרֶיךָ אַחֲרֶיךָ. מֵעַתָּה אֵין שִׁכְחָה לְזֵתִים כְּרִבִי יוֹסֵי דְּלֹא דָּרַשׁ אַחֲרֶיךָ. הָתִיבוּן הֲרֵי עוֹמֶר שִׁכְחָה הֲרֵי לֹא כְתִיב אַחֲרֶיךָ. מִּכֵּיוָן שֶׁכְּתִיב לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ כְּמִי שֶׁכְּתִיב אַחֲרֶיךָ.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ז׳

1 כתב יד א ה"ג התיבון הרי עומר שכחה לא כתיב אחריך. פי' ואיך יליף אחריך שיהא שכחה לזיתים:

2 ומשני מכיון שכתוב לא תשוב כמו שכתוב כו'. פי' דלא תשוב הוי כמו אחריך:

3 ופריך מעתה אין שכחה לגפנים לר' יוסי פי' כיון דלא דריש אחריך דהא מאחריך ידעינן אף בגפנים ובגפנים לא פליגי:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ו׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ח׳ »